התמכרות לאוכל

התמכרות לאוכל עשויה לשלוט בחייהם של הסובלים מההתמכרות לא פחות מהתמכרות לסיגריות, אלכוהול, הימורים או לחומרים מסוכנים אחרים. במשך שנים רבות נחשב מי שסובל מעודף משקל כמי שחסר כוח רצון, חלש אופי או עצלן. בפועל, ההתמכרות הופיעה בשל חשיפה לחומרים ממכרים ומרעיבים שהוכנסו לאוכל שלנו החל מהמחצית השנייה של המאה הקודמת, בשל מערכת של שיקולים שאינם קשורים בטובת הציבור, אלא בממונם של ראשי תעשיית המזון והתרופות.
 
בהסתכלות רטרוספקטיבית ניתן לראות קורלציה בעלייה באחוזים של האנשים שסובלים מהשמנת יתר, מחלות שונות כגון סכרת, לחץ דם גבוה, מחלות לב, הפרעות אכילה וכו’ לבין השינויים המאסיביים שנעשו ב”דיאטה” המערבית תוך התעלמות מהמחקרים שתמכו בתזונה שנמנעת מאכילה של חומרים ממכרים, מעובדים ומרעיבים, מגמה שנמשכת עד עצם היום הזה.
 
ד”ר רוברט לוסטיג מדגיש כי בעקבות השינויים שנעשו, מנגנון הרעב והשובע שלנו השתבש לחלוטין, והפיזיולוגיה שלנו השתנתה לבלי הכר. כל זאת בשל החשיפה לאותם חומרים זרים שמסתבר שאנחנו מתוכנתים להשיג אותם, ולכן אין לנו שום יכולת לשלוט ברצון. כלומר, אכילה רגשית, השמנת יתר והתמכרות לאכילה אינם תוצאה של עצלות, אי שימוש בכוח רצון, או חוסר פעילות גופנית. אלא של חשיפה שלנו לחומרים והקשר רגשי שנעשה בעבר. עובדה היא שתינוקות בני חצי שנה נכנסים לקטגוריה של בעלי משקל יתר, לא בגלל שהם יושבים מול המסך ונמנעים מפעילות גופנית, אלא מאחר שהפורמולות שהם צורכים מכילות חומרים ממכרים ומרעיבים.
 
ד”ר היימן מדגיש כי גם אם אתם סובלים מסכרת, זו לא אשמתכם, אינכם חלשי אופי או חסרי כוח רצון. שניהם סבורים שבמאבק שבין הישרדות לכוח רצון ההישרדות תמיד תנצח לאורך זמן. לכן לא היה לכם סיכוי מלכתחילה. ובעצם אתם לא אשמים!
 
בפועל, ד”ר לוסטיג טוען שחשיפה של שלושה שבועות לאותם מאכלים משנה את המוח שלנו וגורמת לירידה ברצפטורים לנוירוטרנסמיטור דופמין, מה שמוביל את מי שמכור לאכילה לתחושה שהוא זקוק למנות גדולות יותר של אותם חומרים אבל ההשפעה של אותן מנות לא מובילה אותו לתחושת העונג שהוא מצפה לה, אלא להפך. בדיוק כמו אצל כל מי שמכור לסמים. לתחושת בור ללא תחתית.
אישה רגישה לגלוטן הרזיה
 
למרות ההצהרות של אנשי תעשיית המזון וכל מי שהשריש את המיתוס שקלוריה שווה לקלוריה, סוכר ידוע כחומר שמגרה את מרכזי התגמול במוח והשפעתו על המוח היא כמו של חשיפה לסמים ממכרים אחרים. מזונות עשירים בסוכר ובשומן משפיעים על המוח כמו הירואין, אופיום או מורפיום. מזונות שמכילים גלוטן מתקשרים עם רצפטורים לסמים במוח.
 
בנוסף, ידוע שסוכר גורם להקפצה של הורמון האינסולין שתפקידו להעביר את הסוכר מהדם אל התאים, ולכן, 50 קלוריות של ביצה, אינם שווים ל50 קלוריות של עוגיה. הביצה תשמור על רמות יציבות של סוכר בדם ותגרום לירידה במשקל, לעומת זאת אותן קלוריות מהעוגיה יגרמו להפעלת מנגנון ההתמכרות, הקפצה של אינסולין והשמנה.
 
ד”ר דיוויד קסלר שכיהן בעבר כראש ה FDA טוען כי חברות המזון מייצרות מוצרים בעלי טעמים מודגשים הגורמים להתמכרות נוירו – כימית בכוונת מכוון. רק מעטים יודעים שיצרני המזון הגדולים התאגדו כדי לשכנע את הציבור שמגפת ההשמנה היא תרמית, הגופים הממנים את מסע ההסברה היו חברת קוקה קולה, פפסיקו קלוג’ס וכו’.
 
לרוע המזל, המזונות המעובדים זוכים לפופולאריות עצומה ובפועל 3 מתוך 4 אנשים בארה”ב סובלים מהשמנת יתר ותופעות שקשורות בהשמנה. בכל מקום שבו התזונה המערבית פלשה, ניתן לראות את השפעתה על ההשמנה, ההתמכרות, התחלואה והתמותה על האוכלוסייה.
 
להבדיל מהמידע הישן (שדוגל בספירת קלוריות) המדע החדש מוכיח שמוצרים מלאכותיים, סוכרים, שומנים מעובדים ומוצרים עתירי מלח, כמו גם מוצרים שמכילים גלוטן גורמים להתמכרות ביולוגית אצל קבוצה רחבה מאד באוכלוסיה העולמית. הרי ברור לכולנו שאף אחד מאיתנו לא בוחר להיות “מכור” לאוכל. ההתמכרות מגיעה מעצם החשיפה לאותם חומרים ונמשכת כל עוד אנחנו צורכים מהם, אפילו במנות קטנות. בפועל תהליכים כימיים מופעלים במרכזי העונג שלנו במוח והם אלו ששולטים לכאורה ברצון שלנו. מי שרגיש לאותם חומרים ונחשף אליהם ירגיש שהוא לא מסוגל לעצור מולם מאחר שהאיתותים הביולוגים שלו ישלחו אותו לרדוף אחר אותם חומרים. כלומר, אנחנו מתוכנתים מבחינה ביולוגית להשתוקק ולאכול מהם למרות הנזקים שהם גורמים לנו מבחינה פיזית ונפשית. מי שמכור לאכילה של אותם חומרים מוצא את עצמו מנוהל על ידם במשך כל היום, מרגע היקיצה בבוקר ועד הרגע שבו הוא הולך לישון. יש אף שמתעוררים במהלך הלילה כדי לצרוך את אותם חומרים ומפתחים אכילה מתוך שינה.
 
ובמילים אחרות, אם אכלתם עוגייה אחת, אתם תרצו עוד אחת ואחר כך עוד אחת, ואם התאפקתם ולא סיימתם את כל החבילה המחשבה שהעוגיות שם תטריד את מנוחתכם עד שתחסלו את כולן.
 
אכילה כפייתית התמכרותית נגרמת משילוב של חשיפה לחומרים ממכרים ורגישות אליהם, וסיבות רגשיות שקשורות בנסיבות חיים, כלומר רגשות והרגשות שנקשרו בעבר לתחושה אשלייתית של השקטת כאב או רצון להתמלא, להדחיק או לפצות את עצמינו. אם בעבר סוכריה נקשרה לעצב, בפעם הבאה שנרגיש עצב, באופן טבעי נרצה סוכריה מאחר שזו ברירת המחדל שעובדת במוח – כך הוא מחווט.

אז מה עושים?

 
מסירים את הגירוי!
 
כלומר, נמנעים לחלוטין מאותם חומרים שמשבשים לנו את מערכות הגוף, גורמים להשמנה, התמכרות, הרעבה, אכילה כפייתית, אכילה רגשית, תחושת חוסר אונים ומחשבות שליליות. מנפצים את המיתוסים שגרמו לנו להגיע למצבים המתוארים ומתחברים למזון האמיתי, המדויק, שיודע לעבוד עם הפיזיולוגיה של הגוף ולא נגדה.
 
כל עוד נמשיך לצרוך את אותם חומרים, אין לנו שום סיכוי להצליח, בהתאמה מי שנגמל מסמים, אלכוהול או עישון יודע שאסור לו לצרוך אפילו “קצת” מאותם חומרים שגורמים להפעלת מנגנון ההתמכרות שוב, גזרה שווה גם באכילה.
 
לכן, הימנעות טוטאלית היא הפתרון היחידי, וכדי להצליח צריך אומץ, ולא מאמץ.
 
מאחר שברירת המחדל של הגוף היא בריאות, הגוף ישמח לשתף איתנו פעולה, ההמלצה שלי היא שיחד עם החומרים הזרים והמעובדים תסירו גם את הפחד.
 
צריך לזכור שתפקידו של האוכל באופן כללי הוא להזין את הגוף, ולא לקחת ממנו. כל המלבושים שהלבשנו על האוכל כגון, רגיעה, נחמה, השקטה הם אשליה שמתנפצת בבת אחת ברגע שהשוקולד או הפיצה עוברים את בית הבליעה שלנו. שוקולד לא יכול לנחם, גם בורקס לא יכול באמת להרגיע, אבל הם גורמים להתמכרות ולתחושות פיזיות ורגשיות קשות, בנוכחותם ובהעדרם.
 

מה יקרה כשתסירו את כל מה שמזיק לגוף?

 
תוך זמן קצר (בין מספר ימים לשבועיים) מהרגע שתתחילו להזין את גופכם במזון בריא, טבעי ומגוון, הרעב וההשתוקקות יפחתו בצורה משמעותית. במקום רצון לאכילה של מאכלים מתוקים ומלוחים לסירוגין, יתפוס את מקומם שקט שלא ידעתם על קיומו. הגוף יגיב בירידה בנפיחות, בירידה במשקל באופן אוטומטי ובתחושת חיות וחיוניות. בפן הרגשי תתווסף ליום יום שלכם הרגשה פנימית של מסוגלות, ניצחון והצלחה. בהדרגה, אותם מאכלים וחומרים ממכרים יפסיקו להטריד את מנוחתכם, וככל שהזמן יעבור ואתם תחווטו את המוח לכך שהם לא חומרים שראויים להיכנס לגוף שלכם, כך תשתחררו מהצורך להשתמש בכוח רצון ומהמאבק שליווה אתכם מרבית חייכם.
 
רק לאחר שהגוף מתנקה מאותם חומרים יש אפשרות להתחיל בעבודה רגשית עמוקה שתאפשר פירוק והרכבה מחדש של הרגלים, התניות, אמונות, תפיסות עולם וגישות ששלטו בנו כל חיינו מבלי שהיינו מודעים לכך.
 
כל ניסיון לעבוד עם כלים רגשיים וקוגנטיביים ללא הסרה של החומרים הזרים והמזיקים מהתפריט תוביל בדיוק לאותה נקודה של חוסר הצלחה משום שההתמכרות וההשתוקקות נשמרות.
 
לכן, השלב הראשון הוא הסרת הגירוי והשלב השני הוא העמקה בעבודה הרגשית והקוגנטיבית עד לסילוקה של ההתמכרות מחיינו ולהחזרת השליטה על מנגנוני הגוף השונים.
 
ולמי ששואל… זה קל ופשוט, הרבה יותר ממה שזה נראה או נשמע. אין צורך בכוח רצון, יש צורך ברצון לשינוי.